עישון ואידוי

היתרון העיקרי שבאופן צריכה זה הוא במיידיות ההשפעה – השפעה תורגש כמה שניות מלקיחת שאיפה, ותגיע למלואה אחרי כ-10 דקות. באותו אופן, ההשפעה יורדת מהר יותר בהשוואה לצריכת קנאביס בשמן, מה שמאפשר לתקן את המינון במהלך הצריכה באופן מיידי.

אופן צריכה זה מתאים יותר למטופלים עם מחלות נויירולוגיות (אפילפסיה למשל), אנשים הסובלים מכאבים מתפרצים, ופוסט טראומטים הזקוקים להשפעה מיידית. עישון קנאביס עלול להוות בעיה אצל מטופלים שלא מורגלים בעישון, שכן עשן הקנאביס סמיך וגורם לשיעול בהתחלה.

אמצעי צריכה שכזה אינו מתאים לכל אחד בעיקר לא למטופלים הרגישים לתחושת השריפה בגרון ולשיעול. במקרים של מחלות ניווניות כמו טרשת נפוצה, ניוון שרירים ואף פרקינסו,ן יכולה להיות בעיה לסגור את השפתיים ולשאוף (במקרים כאלו גם אידוי יהווה בעיה). כמו כן, בעישון אנו שואפים חומרי בעירה, מה שרפואית אינו מומלץ.

באידוי, לעומת זאת, לא נשאפים חומרי בעירה. עלי הקנאביס מתחממים בטמפרטורה מדויקת, ובתהליך זה משתחררים החומרים הפעילים אל הגוף.

הן באידוי והן בעישון, ובניגוד לשמן – יש לקחת בחשבון כי מדובר בפעולות המצריכות התעסקות: לפורר את התפרחת, ולגלגל את הנייר במקרה של עישון. לתחזק ולנקות את מסננות, ולהדליק את המכשיר במקרה של אידוי, מה שעלול להוות אתגר בקרב מטופלים עם בעיות מוטוריות.